לקט

כמה דברים שפרסמתי במקומות אחרים. לקריאת המאמר המלא באתר המקורי לחצו על הכותרת.

הגלובליזציה של המזון

המצב כיום הוא, ששטחי החקלאות הזמינים לנו הולכים ומצטמצמים. בה בעת, הביקוש למזון הולך וגדל. בניגוד למקובל לחשוב, עיקר הביקוש אינו נובע מגידול האוכלוסיה, אלא משינוי באופי התזונה. ההשפעה הגדולה ביותר נובעת מהמעבר לצריכת בשר אינטנסיבית. המשך המגמות הקיימות בתחום החקלאות העולמית, צפוי להפוך את כולנו להרבה יותר עניים. עוני במובן של קושי הולך וגובר לספק את צריכנו הבסיסיים, מכיוון שחלק גדול יותר מהכנסתנו יוקדש לרכישת מזון. בה בעת, שיא תפוקת הנפט צפוי להפוך את החקלאות לפרודוקטיבית פחות ופחות ולכזו הנסמכת על עבודת כפיים ולא על מיכון מבוסס נפט. יותר ויותר אנשים יחזרו להיות חקלאים.

קריאה ביקורתית: יסקין נגד יחימוביץ`, או איך כותבים מאמר דמגוגי

ביום שני פרסם משה יסקין מאמר בדה-מרקר הפוסל את הצעת החוק להגבלת יחס השכר בחברות ציבוריות. הטענה של יסקין הייתה כי ההצעה של יחימוביץ` מנוגעת להגיון הכלכלי. […] המאמר של יסקין הוא דוגמה מצויינת לכתיבה דמגוגית. כמו באגדה על אבא אבן, שבטקסט של אחד מנאומיו הופיעה הערה בכתב יד "טיעון חלש, להגביר את הקול", כך גם יסקין מחפה על חוסר העומק של טיעוניו בבוטות, זלזול ודה-לגיטימציה.

המשטרה הפרטית כבר כאן

ביום הראשון ללימודים באוניברסיטאות השנה, ביקשנו אני ועוד פעילים ופעילות לחלק פלאיירים של תנועת "עיר לכולנו" באוניברסיטת תל-אביב. לאחר דקות ספורות ניגש אלינו אחד המאבטחים וניסה לקחת ממני את הפלאיירים. המאבטח טען שאנחנו יודעים שאסור לחלק בתוך האוניברסיטה ואנחנו טענו שלא ידענו (ובאמת לא ידענו). הסכמנו לצאת החוצה. אחרי עוד כשעה של חלוקת פלאיירים הייתי צריך לחזור פנימה לשיעור. כשהראתי למאבטח (אחר) בכניסה את התיק הוא סירב להכניס אותי עם פלאיירים לקמפוס. ניסיתי להסביר לו שפלאיירים הם לא נשק, ושאין לו סמכות לאסור עלי להיכנס; זה לא עזר (בסוף נכנסתי משער אחר).
מאוחר יותר באותו היום קיבלו פעילות של רשימה אחרת אישור להיכנס ולחלק חומרים בתוך הקמפוס. נכנסו בעקבותיהם…

בית הדין לעבודה חיסל את שביתת המורות

עם התקרב מועד כניסתם לתוקף של הצווים, חלו לפתע פריצות דרך במשא ומתן. אותן פריצות דרך נבעו, שלא במפתיע, בעיקר מוויתורים של ארגון המורים; וויתורים שנעשו בלחץ איבוד כוחה של השביתה. במעשה הוצאת הצווים, סתם ביה"ד לעבודה את הגולל על השביתה והעביר את רוב כוח המיקוח לצידו של משרד האוצר, שרק היה צריך להמתין לעליית מפלס הלחץ בצד המורות, בראותן את מועד החלת הצווים מתקרב.